החלטה בתיק ת"א 4561-02-12

עניינה של התביעה בטענת התובע כי על הנתבעים להשיב לו סכומים אותם שילם לצד ג' כערב לחוב של הנתבעים או מי מהם.

לפי הנטען בכתב התביעה, התובע חתם על כתב הערבות לבקשת הנתבע 1, להבטחת התחייבויות הנתבעים או מי מהם על-פי הסכם שכירות של נכס בו סיכמו הצדדים להפעיל במשותף חנות רהיטים. עוד נטען, כי זמן קצר לאחר החתימה על כתב הערבות, הודיע הנתבע 1 לתובע כי הוא מעוניין לסיים את שיתוף הפעולה ביניהם בקשר לחנות, והוסכם כי התובע ישוחרר מערבותו. לטענת התובע, החל מאותו מועד, בתחילת 2005, לא היה כל קשר בינו לבין הנתבעים ולא היתה לו מעורבות כלשהי בחנות, אולם בפברואר 2009 קיבל התראה מצד ג', בעל המקרקעין שהושכרו לצורך הפעלת החנות, בגין אי-תשלום חוב השכירות. התובע טוען כי חרף התחייבויות הנתבע כי ימציא לצד ג' ערבויות חלופיות והתובע ישוחרר מערבותו, הדבר לא נעשה. התובע שילם לצד ג' מכוח ערבותו, במסגרת הסדר פשרה שגובש ביניהם, והוא תובע השבת סכום זה מהנתבעים, בצירוף פיצויים על עוגמת נפש, הוצאות ושכ"ט עו"ד.

בכתב ההגנה הכחישו הנתבעים את טענות התובע, וכן נטען כי התובע הפר את הסכם השותפות בין הצדדים וגרם לנתבע נזקים בסכומים העולים על סכום התביעה, אותם יש לקזז מסכום התביעה. במסגרת כתב ההגנה אף הועלתה טענה בדבר חוסר סמכות עניינית של בית משפט זה, בשל כך שמדובר בתביעה שעניינה יחסי שותפות הנתונה בסמכות בית המשפט המחוזי.

יצויין כי הנתבעים לא הגישו בקשה נפרדת לסילוק התביעה על הסף מחמת היעדר סמכות. הנושא הועלה בישיבת קדם המשפט, בסיומה קבעתי כי מן הראוי לברר נושא הסמכות תחילה, והוריתי כי הנתבע יגיש בקשה מסודרת בעניין זה. משלא הוגשה בקשת הנתבע, הגיש התובע טיעון בכתב לעניין הסמכות, לה הגיב הנתבע, תוך שהוא חוזר על הטענה בכתב ההגנה, אך מותיר את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט תוך שמירה על כל טענותיו לגוף המחלוקת.

השאלה העומדת להכרעה היא, איפוא, האם מוסמך בית משפט זה לדון בתביעה.  לאחר עיון בכתבי הטענות ובטיעוני הצדדים, מסקנתי היא כי התשובה לכך היא בחיוב.

כידוע, המבחן לקביעת סמכותו של בית המשפט הוא מבחן הסעד, והוא נחתך בהתאם לכתב התביעה. בענייננו, הסעד המבוקש בכתב התביעה הוא כספי ומצוי בסמכותו של בית משפט השלום. התביעה, כפי שהוגשה, הינה ממוקדת ביחס להשבת סכום ערבות ספציפית שניתנה על-ידי התובע ומומשה. התביעה איננה תביעה לפירוק שותפות או לעריכת התחשבנות בין השותפים, ועצם קיומה של שותפות מצוי במחלוקת בין הצדדים, ולפיכך היא איננה באה בגדר סעיף 47 לפקודת השותפויות [נוסח חדש], תשל"ה - 1975, הקובע כי בית המשפט המוסמך לדון בתביעות כאמור היא בית המשפט המחוזי.

לצורך המשך בירור התביעה, אני מורה על הגשת תצהירי עדות ראשית; התובע יגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו, בצירוף ראיותיו, בתוך 45 ימים. הנתבעים יגישו תצהירי עדות ראשית, בצירוף ראיותיהם, בתוך 45 ימים ממועד הגשת תצהירי התובע.

אני קובעת קדם משפט לאחר הגשת תצהירים, ליום 20.11.13 בשעה 9:00.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ד' סיון תשע"ג, 12 ליוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: